• אורלי עובדיה

היקף וניתוח התופעה של שמירת הריון - השלכות על החברה שלנו

על מנת לסייע לנשים הנמצאות בשמירת הריון לפצות על היעדר הכנסתן בתקופה זו, זכאיות הנשים לקבל גמלה מהביטוח הלאומי. לפי הגדרת הביטוח הלאומי, "שמירת הריון משולמת לאישה עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר, הנובע מן ההיריון; או עקב סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, המסכנים את האישה או את עוברה בשל היותה בהריון, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה במקום העבודה. הגמלה נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון". (מנתוני ביטוח לאומי).

למעלה מעשרת אלפים נשים בישראל זכאיות מדי שנה לקצבאות ביטוח לאומי בעבור שמירת הריון, ואנו עדים לעלייה משמעותית במספר זה. כך למשל ניתן לראות עלייה של 15% במספר הנשים הזכאיות לדמי שמירת הריון בין השנים 2010 ל- 2014, ומספר זה ממשיך לעלות (וסרשטיין, 2015)

לצד הקושי הכלכלי והביורוקרטי שמזמנת תקופת שמירת ההריון לאם ולמשפחתה בעקבות הפסקת ההשתכרות של האם, מתמודדת האם עם קשיים רגשיים, פיסיים ופסיכולוגיים נוספים. מחקרים מצאו כי מרבית הנשים הנמצאות בהריון בסיכון גבוה הגדירו את החוויה כמלחיצה, נוכח ההשלכות הרפואיות האפשריות עליה ועל התינוק. בנוסף מעידות נשים בשמירת הריון על תחושות רגשיות שליליות נוספות כגון מצוקה פסיכולוגית, פחד, חרדה, דכאון, חוסר שליטה, אי ודאות ובדידות (Giurgescuet al., 2006). ביחס לתינוק, נמצא כי נשים בהריון בסיכון גבוה עשויות לחוות מרחק רגשי מהתינוק, ואף היחלשות ההתקשרות בין האם לעובר ככל שזמן האשפוז/ השמירה ממושך יותר (Deniset al., 2012). בנוסף, הציפיות של נשים בהריון בסיכון גבוה לקראת הלידה, נמצאו פחות חיוביות בפער משמעותי ביחס לנשים בהריון בסיכון נמוך (Heamanet al., 1992).

לצד התחושות הרגשיות השליליות המתוארות מעלה, הנובעות מהחרדה מכך שההריון הינו בסיכון, נשים בשמירת הריון חוות תחושות שליליות נוספות הנובעות מהיעדר העיסוק והפעילות בתקופה זו. כך למשל מתארות נשים במצב של שכיבה תחושת שעמום רב, הרגשה של אסירה בכלא ותחושת החמצה (Heaman&Gupton, 1998).


שינוי נוסף ומשמעותי במצב של שמירת הריון נוגע לתא המשפחתי. נשים בשמירת הריון מתארות קושי בהתמודדות עם מצב של היפוך תפקידים בבית- כלומר, מעבר ממטפלת למטופלת, כמו גם דאגה רבה לילדים הנוספים בבית, עבור אמהות שזהו לא ההריון הראשון שלהן (Heaman&Gupton, 1998). מרבית הנטל, הן הכלכלי והן הרגשי והטיפולי, נופל על בן הזוג במהלך שמירת ההריון. האב מתפקד כמסייע לאם, לילדיו הנוספים ולכלכלת הבית והמשפחה. נטל זה עשוי ליצור מתח, יריבות וחוסר יציבות בין בני הזוג- דבר אשר עשוי להגביר החרדה ושאר התחושות השליליות בקרב האם (Sittner et al., 2005).

חשוב להתמקד במתן תמיכה לנשים בשמירת הריון על ידי מתן הדרכות והכנות מצד הצוות הרפואי, כך שהנשים יהיו מודעות ויתכוננו למצב שנקלעו בה.

בהמשך למחקר שבדק את תופעות הלוואי הנגרמות בעקבות שכיבה ממושכת, ואף עלולות להימשך גם 6 שבועות לאחר הלידה ואף יותר- הוצע לנשים ששכבו בתקופה ממושכת בבית החולים, לקבל מהצוות הרפואי לפני שחרור מבית החולים, אבחון של תופעות הלוואי שהן עלולות לסבול מהן ולהסביר כי הן עלולות להימשך אפילו 6 שבועות לאחר הלידה.(Gunn, Lumley, Chondros, &Young, 1998 ).


היכרות עם תופעות הלוואי האפשריות עשויה לעזור לקופות החולים בפיתוח תוכנית הבראה במיוחד לצורך שיקום לאחר לידה, ולמתן תמיכה לנשים לחזרה לרמת תפקוד כמעט תקינה וללא פגיעה משמעותית. (Maloni J. &Park S., 2005)


אז באילו זירות לפעול?

1. ליווי אחות מוסמכת מלווה במהלך שמירת הריון למתן תמיכה נפשית ובירוקרטית

2. ליווי רגשי על ידי עובדת סוציאלית מטעם קופת החולים

3. הצעת טיפול פוסט לידה על ידי רופא/ת נשים המטפל למניעת תופעות הלוואי הנגרמות משמירת לידה ארוכה, כגון טיפול נפשי, טיפול פיזיותרפי

4. מתן סיוע במשימות משקי הבית המוכר על ידי הביטוח הלאומי

אורלי עובדיה

הישארי מעודכנת