• אורלי עובדיה

שמירת הריון! זה לא רק כינוי לבקשת גימלה וחמלה, זוהי תופעה במגמת עלייה עם הרבה שאלות פתוחות!

עודכן ב: יונ 3

הי אמהות שומרות!

אני קוראת הרבה מאמרים ומתעניינת בנושא של שמירת הריון ובתופעות הלוואי הכרוכות בה, מזה כבר הרבה זמן....בעצם יותר מ-7 שנים, מאז הפעם הראשונה שהבשורה נפלה עלי ללא התראה מוקדמת בעודי בהריון של התאומות שלי!

קשה מאוד למצוא סיפרות בתחום של שמירת הריון בעברית. הנושא הזה כמעט ולא נחקר או מדובר בישראל. אני נחשפת להמון מאמרים המתפרסמים בחוץ לארץ, אשר חקרו את הנושא, ובעיקבות הממצאים שעלו מבקשים לנקוט בצעדים רפואיים ו/או פסיכולוגיים. יתרה מכך, קיימים המון בלוגים וקבוצות תמיכה שמטרתן לתמוך בפן הקהילתי בנשים במצב זה.

המחסור הזה בארץ מעיד בעיניי על חוסר מודעות בקרב הצוות המקצועי, וכמו גם על חוסר מודעות ציבורי ומדיני.

שמירת הריון איננה חופשה, נהפוך הוא! היא תקופה, אמנם קצרה יחסית, של מתח, דאגה, כאב פיזי ונפשי וגם תקופה בה האישה עוברת מאישה פעילה ועצמאית לאישה תלותית ומרותקת למיטה.

מה עובר עלינו בזמן הריון? מה עובר על הסביבה שלנו? מהן תופעות הלוואי הנגרמות משמירת הריון ממושכת?

נקודה למחשבה! אילו מערכת הבריאות הייתה דואגת, מהן העלויות שהיו נחסכות בעקבות טיפול בתופעות הלוואי?

ואם זה כבר "נחת" עלינו, איך מוציאים מהתקופה הזו את המיטב?


על פי הגדרת משרד הבריאות, הריון בסיכון גבוה הינו "היריון שבו יש חשד לסיכון יתר לאישה, לעובר או לשניהם. הגורמים השכיחים להריון בסיכון גבוה קשורים לעיתים לעברה הרפואי של האישה, לגורמי סיכון במשפחה, לקרבת משפחה בין בני הזוג או לגורמי סיכון סביבתיים." (מנתוני משרד הבריאות). לרוב, נשים הנמצאות במצב של הריון בסיכון גבוה, לרבות הריון רב-עוברי, מקבלות הנחייה מהרופא המטפל להיכנס למצב של "שמירת הריון".

שמירת הריון לרוב "נוחתת" עלינו בהפתעה. אנו יודעות שלרוב, אם הרופא/ה שלך קובע שנדרשת שמירת הריון עבורך, המטרה היא להפחית את הלחץ הקשור לעבודה או לסוג העבודה ולאפשר המשך התפתחות הריון עד המועד המתוכנן. בעבר הסיבות האופייניות לשמירת הריון כללו הריון מרובה ילדים (תאומים, שלישיות), צירים מוקדמים, דימום והפרעות יתר לחץ דם בהריון.

היום קיימות סיבות נוספות ומוצדקות למתן שמירת הריון ולכן לעיתים קרובות התקופה עוברת גם בצורה שונה והיא מאוד סובייקטיבית עבור כל אחת מאיתנו. שמירת הריון יכולה להיות תקופה זמנית בה ניתן לגוף שלנו אפשרות לנוח ולהימנע ממצבי לחץ שנגרמים בחיי היומיום. במקרים אלה, נשים עשויות למצוא את עצמן עדיין מסוגלות לעבוד מהבית או לבצע משימות פשוטות. אמנם התקופה מלווה במתח ולחץ, ברוב המקרים האישה עצמאית ומסוגלת לדאוג לצרכים שלה ולסובבים לה.

עם זאת, עלולים להופיע סימנים שעלולים לסכן את האם או את העובר. במצב כזה של סיכון גבוה, שמירת הריון עשויה לשנות חיים. היא עשויה לכלול אשפוז ארוך או אשפוזים חוזרים, מעקב צמוד ולעיתים הוראה לשכיבה מלאה למשך כל תקופת ההיריון או חלקו.

בשני המקרים, ישנה מטרה אחת משותפת: להגדיל את הסיכוי להריון בריא לאם ולתינוק כאחד, ולידה במועד. אז, אם כבר נכנסת לסטטיסטיקה באופן ידוע מראש או במפתיע ואת מוצאת את עצמך בין הנשים האלו- הכירי את המספרים!

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בישראל, נכון לשנת 2018 הממוצע החודשי של נשים המקבלות קצבת שמירת הריון מהביטוח הלאומי הוא 4,000 נשים. לעומת שנת 2000 כשהממוצע החודשי עמד על 1,220 בלבד. ניכר שיש עליה במספר הנשים אשר מוגדרות בשמירת הריון.



אבחון שמירת הריון יכול להגיע לכדי המלצה/ הוראה של הרופא המטפל לנוח בשכיבה לאורך כל תקופת שמירת ההריון (Bed rest). ישנן דעות רבות בנוגע ליעילותה של השכיבה בזמן שמירת ההריון.

ישנה עלייה מתמדת בכמות הנשים הנמצאות בשמירת הריון מדי חודש. אם בשנת 2000, דובר על כ-1,200 נשים המקבלות דמי גימלאות חודשיים, אז בשנת 2019, הממוצע מעיד על כ-4,200 נשים המקבלות דמי גימלאות חודשיים!


כמובן, לא מצויין בנתונים נשים שהומלצו על שמירת הריון והביטוח הלאומי לא אישר. לסיבות לעלייה במספרים, נקדיש מאמר בפני עצמו.

נכון להיום, על פי הגדרת הביטוח הלאומי (נתון מתוך אתר הביטוח לאומי), קצבת שמירת הריון משולמת רק לאחר עמידה בחמישה תנאים:

1. האישה תושבת ישראל.

2. האישה עובדת שכירה/ עצמאית אשר שילמה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 השבועות שקדמו ליום בו הפסיקה לעבוד עקב שמירת הריון.

3. אם אחת מהסיבות הבאות מתקיימות במשך 30 יום לפחות: הראשונה, האישה נאלצת להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר, הנובע מההיריון. השניה, האישה אינה יכולה להמשיך לעבוד בגלל שסוג העבודה, מקום העבודה או אופן ביצוע העבודה, מסכנים אותה או את העובר, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה במקום עבודתך.

4. האישה צריכה לשהות בישראל.

5. במידה והאישה לא מקבלת תשלומים מגופים אחרים (ימי מחלה של המעסיק וכו).


היקף וניתוח התופעה

על מנת לסייע לנשים הנמצאות בשמירת הריון לפצות על היעדר הכנסתן בתקופה זו, זכאיות הנשים לקבל גמלה מהביטוח הלאומי. לפי הגדרת הביטוח הלאומי, "שמירת הריון משולמת לאישה עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר, הנובע מן ההיריון; או עקב סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, המסכנים את האישה או את עוברה בשל היותה בהריון, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה במקום העבודה. הגמלה נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון". (מנתוני ביטוח לאומי).

למעלה מעשרת אלפים נשים בישראל זכאיות מדי שנה לקצבאות ביטוח לאומי בעבור שמירת הריון, ואנו עדים לעלייה משמעותית במספר זה. כך למשל ניתן לראות עלייה של 15% במספר הנשים הזכאיות לדמי שמירת הריון בין השנים 2010 ל- 2014, ומספר זה ממשיך לעלות (וסרשטיין, 2015)

לצד הקושי הכלכלי והביורוקרטי שמזמנת תקופת שמירת ההריון לאם ולמשפחתה בעקבות הפסקת ההשתכרות של האם, מתמודדת האם עם קשיים רגשיים, פיסיים ופסיכולוגיים נוספים. מחקרים מצאו כי מרבית הנשים הנמצאות בהריון בסיכון גבוה הגדירו את החוויה כמלחיצה, נוכח ההשלכות הרפואיות האפשריות עליה ועל התינוק. בנוסף מעידות נשים בשמירת הריון על תחושות רגשיות שליליות נוספות כגון מצוקה פסיכולוגית, פחד, חרדה, דכאון, חוסר שליטה, אי ודאות ובדידות (Giurgescuet al., 2006). ביחס לתינוק, נמצא כי נשים בהריון בסיכון גבוה עשויות לחוות מרחק רגשי מהתינוק, ואף היחלשות ההתקשרות בין האם לעובר ככל שזמן האשפוז/ השמירה ממושך יותר (Deniset al., 2012). בנוסף, הציפיות של נשים בהריון בסיכון גבוה לקראת הלידה, נמצאו פחות חיוביות בפער משמעותי ביחס לנשים בהריון בסיכון נמוך (Heamanet al., 1992).

לצד התחושות הרגשיות השליליות המתוארות מעלה, הנובעות מהחרדה מכך שההריון הינו בסיכון, נשים בשמירת הריון חוות תחושות שליליות נוספות הנובעות מהיעדר העיסוק והפעילות בתקופה זו. כך למשל מתארות נשים במצב של שכיבה תחושת שעמום רב, הרגשה של אסירה בכלא ותחושת החמצה (Heaman&Gupton, 1998).

שינוי נוסף ומשמעותי במצב של שמית הריון נוגע לתא המשפחתי. נשים בשמירת הריון מתארות קושי בהתמודדות עם מצב של היפוך תפקידים בבית- כלומר, מעבר ממטפלת למטופלת, כמו גם דאגה רבה לילדים הנוספים בבית, עבור אמהות שזהו לא ההריון הראשון שלהן (Heaman&Gupton, 1998). מרבית הנטל, הן הכלכלי והן הרגשי והטיפולי, נופל על בן הזוג במהלך שמירת ההריון. האב מתפקד כמסייע לאם, לילדיו הנוספים ולכלכלת הבית והמשפחה. נטל זה עשוי ליצור מתח, יריבות וחוסר יציבות בין בני הזוג- דבר אשר עשוי להגביר החרדה ושאר התחושות השליליות בקרב האם (Sittner et al., 2005).


השלכות של שמירת ההריון על האישה

מחקרים שבוצעו לאורך שנות ה-80 אשר עסקו בנשים מאושפזות בתקופת שמירת ההריון ובהשלכות השונות על חייהן מצאו כי( לוי, 1985):

השלכות גופניות: במחקר שנערך על שכיבה במיטה בזמן שמירת הריון, דיווחו נשים על תופעות לוואי פיזיות כמו הפרעות שינה, חולשה בכל הגוף, חוסר באנרגיה, התכווצויות וכאבי מפרקים, כאבים ממשוכים.

כמו כן, המחקר מתאר את תהליך ההתאוששות הארוך שנשים אלו נאלצות לעבור לאחר הלידה: ירידה בתפקוד השרירים וקושי בביצוע מטלות יומיומיות.

השלכות נפשיות: הרגשת איבוד שליטה על גופן והריונן, פחד וחרדה, רגשות אשם על הזנחת המשפחה, חששות מהעתיד הכוללת התארגנות להצטרפות ילד חדש למשפחה, תחושת אסירות, תסכול רב,

עליה בחרדת דיכאון, הערכה עצמית ירודה וירידה בתפקוד משפחתי. נשים מדווחות על שעמום, בדידות, דיכאון, חוסר אונים ואופטימיות ככל שההריון מתקרב אל סופו. גורמים עיקריים ללחץ ולחרדה הם הניתוק מהבית ומהמשפחה.

השלכות משפחתיות-חברתיות: כאשר האישה נדרשת לנוח בשכיבה מלאה, על המשפחה לבצע שינויים באורח החיים. כגון: סדר היום של המשפחה, תפקוד ומילוי מטלות שגרתיות, הופעת בעיות כספיות ופחד לשלום האם והעובר, צורך בתמיכה משפחתית רחבה והופעת קשיים במערכת הזוגית.

הענות להוראה: ההוראה של "מנוחה במיטה" ניתנת על ידי הצוותים הרפואיים ללא הבנה מעמיקה של ההשלכות הרבות העולות ממנה וללא בדיקה ביכולתה של האישה והמשפחה לקיים הוראה זו. לעיתים ישנן נשים אשר עקב מחויבות לילדים, חוסר בבן זוג ואי תמיכה משפחתית נאלצות לא לקיים הוראה זו ואי לכך לסבול מסיבוכים נוספים בהריון.


פתרונות ודרכי פעולה לשיפור המצב

פתרונות רבים בספרות מתמקדים בצוות הרפואי, וגורסים כי העלאת המודעות בקרב הצוותים לגבי מכלול התחושות והקשיים עמם מתמודדות נשים בהריון בסיכון גבוה- יסייע לצוות המטפל לתת טיפול נכון וממוקד יותר עבור נשים אלו (Sittner et al., 2005, Giurgescuet al., 2006Heaman&Gupton, 1998 A.). כלומר, הבאת הידע הקיים לצוות הרפואי ויישומו על ידם, יסייע בשיפור תחושותיהן של הנשים.

לצד זאת, הספרות מצביעה על גורמים נוספים שנמצאו כמסייעים לנשים בשמירת הריון, ביניהם תמיכה ונוכחות של משפחה, חברים ואנשים נוספים. נשים שקיבלו סיוע רב מהמשפחה (הורים, אחים ואחיות, חם וחמות) חוו את תקופת שמירת ההריון בצורה חיובית יותר. הסיוע המשפחתי, שכולל פעמים רבות סיוע בהכנת אוכל, קניות, טיפול בילדים, סידורים ועוד- סייע בהפחתת הלחץ והחרדה של הנשים מחד, ותרם להפחתת העומס שנוצר בחיי הבית והזוגיות מאידך. (Sittner et al., 2005).

שיטה נוספת להפחתת חרדה המוזכרת בספרות הינה פיתוח אסטרטגיות התמודדות. נשים רבות נעזרות באסטרטגיות התמודדות פסיכולוגיות שונות להתמודדות עם תחושת הלחץ והחרדה, כגון: תפילה מדי יום, הצבת מטרות, עשיית מאמץ עבור התינוק וכד'. אסטרטגיות אלו מסייעות להן לעבור את התקופה הארוכה וחסרת הודאות הזו באופן פחות מתסכל ובתחושה שיש להן יותר שליטה במצבן (Heaman&Gupton, 1998).

מסקנות

סקירת הספרות מצביעה על מספר רב של קשיים עמם מתמודדות נשים בהריון בסיכון גבוה בשמירת הריון. הקשיים הינם במגוון תחומים- רגשיים (חרדה, תסכול, דכאון), סביבתיים (שעמום, תחושת כליאה) ומשפחתיים (נטל חיי המשפחה והזוגיות משתנים).

מרבית המחקרים מצביעים על הצורך בהעלאת המודעות של הצוותים הרפואיים לקשיים המורכבים והייחודיים של נשים בשמירת הריון, כדרך לסייע לאותן נשים לקבל מענה מדויק וראוי.


בנוסף, מחקרים רבים מצביעים על חשיבות החברה המשפחתית והחברית במהלך שמירת ההריון הן מבחינת הסיוע לאם ולמשפחתה בקיום שגרת היום, והן בהפגת בדידות ושעמום. נוכחות של אנשים קרובים מסייעת לנשים לחוות את תקופת שמירת ההריון בצורה חיובית יותר.


מיזם "אמא שומרת" בא לענות על כלל הצרכים השונים והמגוונים העולים מהספרות, באמצעות יצירת שני מענים עיקריים:

1. פיתוח תכנית בשיתוף קופ"ח להעלאת מודעות לגבי מצבן של נשים בשמירת הריון, בקרב צוותים רפואיים, והכשרתם לטיפול כוללני בטווח הבעיות הרחב עמן מתמודדות הנשים.

2. הקמת פלטפורמה אינטרנטית אשר תהווה קהילה חברתית ותומכת לנשים בשמירה. הקהילה תיתן מענה לבדידות באמצעות נשים שישתפו בסיפורים וחוויות, כמו גם מענה לשאלות וחוסר מידע- ותחזיר לנשים את תחושת השליטה בחייהן. בנוסף, תהווה הפלטפורמה אפשרות להפגת שעמום הן באמצעות שיח עם נשים נוספות והן באמצעות תכנים אינטרנטיים ייעודיים לנשים במגבלות תזוזה.

אורלי

#שמירתהריון #ביטוחלאומי #גימלה


הישארי מעודכנת