שמירת הריון בבית מול שמירת הריון בבית החולים - מצאו את ההבדלים!

הי אמהות שומרות!

שמירת הריון נועדה להגן על האישה הנמצאת בהריון בסיכון גבוה, מפני גורמים שעשויים להגביר את הסיכון ללידה בטרם עת או לשיבושים במהלך התקין של התפתחות העובר, ההריון או הלידה. מטרת שמירת ההריון היא לאפשר לאישה לנוח ולהאט את קצב התהליכים בגופה.

ישנם שלושה סוגים של שמירת הריון:

1. אשפוז בבית חולים,

2. אשפוז יום ושהייה בבית בערב,

3. שמירת הריון בשכיבה בבית.

סוג שמירת ההריון עליו ממליץ הרופא המטפל נובע מהסיכונים הייחודיים של כל אישה, ועל תכיפות הצורך במתן טיפולים במהלך שמירת הריון.

כך למשל, נשים הזקוקות לטיפולים רבים (עירויים, מתן תרופות וכו') ישהו בבית חולים במהלך שמירת ההריון. גם רמת הפעילות המותרת לאישה בזמן שמירת ההריון (שכיבה מלאה או פעילות חלקית) נקבעת על ידי הרופא המטפל (מנתוני קופ"ח מאוחדת).

הבדלים בין שמירת הריון ביתית לבין אשפוז בבית חולים

מרבית הרופאים המטפלים יעדיפו להפנות אישה בהריון בסיכון גבוה לשמירת הריון ביתית, על פני אשפוז בבי"ח (מנתוני קופ"ח מאוחדת). זאת מתוך ההנחה שאשפוז בבי"ח מוביל לקשיים גדולים יותר עבור האם. טענה זו נתמכת בספרות במחקרים רבים אשר בחנו את ההבדל בתחושות של נשים בשמירת הריון ביתית לעומת בבי"ח, ומצאו כי נשים אשר אושפזו לתקופת השמירה בבי"ח חוו גורמי לחץ רבים יותר, הנובעים בעיקרם מהפרדתן מהבית והמשפחה (Heaman, 1998). ברור שההפרדה מהמשפחה גורמת לתסכול רב, אך במקביל, מנסיונה האישי שלי, ונסיונן של נשים נוספות שהסכימו לספר לנו על חוויתן מציגות תמונה הפוכה. לטענתינו, באשפוז בבי"ח ישנו מענה רפואי שוטף, יחס ושירות מקצועי, חברה של נשים נוספות ופעילויות רבות להפגת שעמום- מאפיינים הנעדרים משמירת הריון בבית. אלו מקלים על תחושות חוסר האונים וחוסר השליטה עמן מתמודדות נשים בהריון בסיכון.

עבור נשים מאושפזות, הצוות הרפואי והאחיות משחקים תפקיד מאוד משמעותי. אחיות תומכות בהן, מטפלות בהן ודואגות להן. הן מבינות את הסיטואציה בה נקלעה האישה.

ניתן לחלק ב-4 קטגוריות שונות את המסקנות שעלו מ-8 מחקרים שבדקו נשים שאושפזו עקב סיבוכי הריון והיו בשמירת היריון ממושך:

89% מהנשים שהומלצו להיות בשמירת היריון שהו בביתם, לעומת 43% ששהו בבית החולים.

1. צורך בשיפור הסביבה, צורך בתמיכה חברתית, סיוע עם הסתגלות רגשית והרצון לקבל את האישפוז, צורך באבחון הקשור לבעיות שונות כגון פיזיות, פסיכולוגיות ונישואין (Kent et al., 2014, Janighorban et al., 2016)

2. צורך בהתמודדות עם הריון בסיכון בזמן שמירת הריון, כגון המשמעות החברתית והאישית של המשפחה, איבוד "חיים נורמליים" וחוסר יכולת לטפל בילדים אחרים בבית, מקור מתח, להיות במצב חסר אונים ותלוי, לשים בצד את הערכים ולהשלים עם איבוד עצמאות (Leichtentritt et al., 2005, Bendix et al., 2013)

3. לנשים בהיריון בסיכון גבוה ונדרשות מנוחה מלאה במיטה, יש רמה גבוהה של מתח, חרדה ודיכאון ובמקביל רמה נמוכה יותר של רווחה רוחנית. אז הם מפתחות כמה צרכים תומכים, אשר יסייעו להם להתמודד עם המצב (Villar et al., 1991, Denis et al., 2012, & Dunn et al., 2007)

4. חוסר יעילות בתמיכה פסיכולוגית בזמן שמירת הריון, שלא משפרים את המצב הבריאותי של האישה והעובר שלה (Villar et al., 1991)

דרכים להקל על התופעות לוואי והתחומים שאנו חייבות לקדם!

1. הסברה - נשים מאושפזות ציינו שאם הצוות הרפואי, האחיות במחלקת נשים וילדים היו מעבירות סדנאות הכנה וסיורים בפגיות, ייתכן ורמת הלחץ/מתח (Stress) והחרדה היה פוחת. נשים אלו מאמינות שאם הן היו יודעות מראש כיצד נראים האינקובטורים, מוניטורים וכד', רמת הלחץ היה פוחת.

כלומר, יש צורך בהסברים על המצב ועל המקום שנמצאות בו. לא לקבל את זה כנתון ברור. (Shipley, 2015)

2. צורך מקדים באבחון הבעיות הקשורות לשמירת היריון על ידי הצוות הרפואי (רופאים, עובדים סוציאליים, אחיות), כגון פיזיולוגיות, פסיכולוגיות, הקשורות לחיי נישואין, קבלה שאין ברירה אלא להתאשפז.

3. הצורך בתמיכה רגשית וחברתית, על יד עזרה מקצועית, בני המשפחה, חברים ומכרים, כך שהאישה לא תרגיש בודד ומתן פתרונות לניהול המתחים והחרדות של הנשים בהריון (Shipley, 2015)

• מתן מקום לתעד את רגשותיה על היותה בשמירת הריון (בלוגים, עיתונות רפואית)

• להציע אופציה של שיחות/צ'אטים בין נשים הרות בסיטואציות דומות

• להציע סדנאות, הדרכות וסיורים בפגיות כדי להכין את האישה הרה לכל תחריש

• טרפיה על ידי הקשבה למוזיקה

• חשוב להתמקד בתמיכה לנשים בשמירת הריון על ידי מתן הדרכות והכנות מצד הצוות הרפואי, כך שהנשים יהיו מודעות ויתכוננו למצב שנקלעו בה.

חשוב להתמקד במן תמיכה לנשים בשמירת הריון על ידי מתן הדרכות והכנות מצד הצוות הרפואי, כך שהנשים יהיו מודעות ויתכוננו למצב שנקלעו בה.

התכנות חברתית וכלכלית לתמיכה לאישה בשמירת הריון

בהמשך למחקר שבדק את התופעות הלוואי הנגרמות בעקבות שכיבה ממושכת ואף עלולות להימשך גם 6 שבועות לאחר הלידה ואף יותר, מציעים לנשים ששכבו בתקופה ממושכת בבית החולים, לקבל לפני שחרור מבית חולים, מהצוות הרפואי, אבחון של תופעות הלוואי שהן עלולות לסבול מהן ולהסביר כי הן עלולות לסבול מהן אפילו 6 שבועות לאחר הלידה.(Gunn, Lumley, Chondros, & Young, 1998 ). הכירות עם תופעות הלוואי האפשריות עשויות לעזור לקופות החולים בפיתוח תוכנית הבראה במיוחד לצורך שיקום לאחר לידה, תמיכה לנשים לחזור לרמת תפקוד כמעט תקין וללא פגיעה משמעותית. (Maloni J. & Park S., 2005)

1. אמבולציה מוקדמת מומלצת, כלומר להציע לאישה ההרה מיד לאחר הלידה טיפול, שבה היא יוצאת מהמיטה ועוסקת בפעילות פיזית קלה (כגון ישיבה, עמידה או הליכה).

2. מתן סיוע במשימות משקי הבית

1. זהירות נחוצה להימנע בנפילות במיוחד כשעולים במדרגות

2. יש לדווח תסמינים מתמשכים לגורם הרפואי המטפל

אורלי